1 ביוני 2012 חלה תפנית מסעירה בחיי: לראשונה הפסקתי להיות עובדת שכירה ויצאתי לעצמאות ככתבת ומתרגמת פרילאנס. כידוע, או שלא כידוע, להיות כתב בישראל זו משימה לא קלה במונחים של פרנסה, אבל, לפחות לאף אחד לא אכפת היכן אני נמצאת.

שולי 1900 ברלין המטרה – להפוך את החסרונות ליתרונות: וכך, החל מיומי הראשון כעוסקת מורשה, התחלתי לנסוע ולנצל כמיטב יכולתי את ויזת התייר האירופית. עד כה, נסעתי כפרילנס לטייל, וקצת לחיות בניקוסיה, ברלין, בריסל, אנטוורפן, מדריד, פריז, בלגרד, פירנצה, ורשה, ליסבון ועוד. גם בעברי הספקתי קצת לטייל, (כשהבוס אישר לי חופשה קצרה) ביפן, וינה, קופנהגן ובזל. למסעותיי בעולם נלווית אלי תמיד זוגתי שתחיה (עכשיו כשליאיר אין יותר טור, מישהו צריך להמשיך את המסורת), ומאז אוקטובר 2012 – גם שולי, הכלבה שמלווה אותי כבר ארבע שנים ומשהו.

השילוב בין שהות ארוכה (יחסית לתייר ממוצע) במקומות חדשים, המסע עם שולי, ותעודת העיתונאי שתמיד מוכנה בארנק, יצרו במוחי בלגן שלם של עודף מידע, שהבנתי שיכול להיות שימושי. בין אם אתם עיתונאים בחופשה, יוצאים לטיול ולא רוצים להשאיר את הכלב בבית, או פשוט נוסעים למקום חדש ולא רוצים להרגיש כמו אחרוני התיירים – הבלוג הזה הוא בשבילכם.

רוצים ליצור איתי קשר? בחלק העליון של האתר תמצאו קישורים לפליקר ולפייסבוק שלי, אפשרות לשלוח לי מייל וכן אפשרות להרשמה לקבלת עדכוני RSS בכל פעם שעולה פוסט חדש. אהבתם? שתפו בטוויטר או בפייסבוק.