אחד הדברים שהכי משמחים אותי זה להיות במקום שאני אוהבת, ולהצליח לכתוב עליו גם לפרנסתי. בעמוד הזה מרוכזות כמה כתבות שלי שאני אוהבת במיוחד, שפורסמו בשנים האחרונות באתר Mako ובמגזין נישה.

מבית מטבחיים למרכז קהילתי

את המטדרו במדריד גיליתי כשחיינו שלושה חודשים בבירת ספרד, בפברואר-מאי 2013. בנייתו של מרכז התרבות והקהילה עדיין לא הושלמה אז, אך בביקור האחרון שלי (אוקטובר 2014), שמחתי לראות שהוא הרבה יותר שוקק חיים.

בצמוד אליו נמצא פארק הריו, אבל עליו כבר סיפרתי לכם בעבר.

הכתבה פורסמה במגזין נישה.

 

 

 

מבית כלא לבית דירות

את לה מורטה בפירנצה לא היה לנו קל למצוא, לא בביקור הראשון ולא בביקור השני. מתחם הדירות והאמנות, השוכן במבנה של בית כלא לשעבר, ממוקם בכתובת מאוד ברורה, אך משהו בצורתו תמיד גרם לנו להקיף אותו שבע פעמים עד שמצאנו את הפתח הנכון.

הכתבה פורסמה במגזין נישה.

 

 

 

 

הרצוג ודה מרון

לא בכל המבנים של הרצוג ודה מרון יצא לי לבקר. עדיין. על חלק מאלו שראיתי ועל אחרים שאולי עוד אראה כתבתי פה. וגם בפוסט על סנטה קרוז, טנריף.

הכתבה פורסמה בערוץ החופש, Mako.

 

 

 

 

 

סרביה, אהובתי בעולם השלישי

אף אחד לא מבין למה אני כל כך אוהבת את בלגרד, אבל בעיר הזו אני מרגישה בבית.  אולי מה שהכי מקסים אותי בה זו העובדה שהיא עוד קצת תקועה במקום, אי שם בשנות ה-90׳ של אחרי ההפצצות, ומי שיבוא אליה בעוד עשור או שניים יוכל רק לשמוע על הימים הללו.

זאת ועוד, במרחק שעתיים נסיעה ממנה שוכנת נובי סאד, עיר קטנה ומקסימה שמצאנו את עצמנו מבלות בה שבועיים.

על בלגרד, אבל גם על וינה, ורשה, פורטו, מדריד וטרייסטה – כתבתי פה.

הכתבות פורסמו בערוץ החופש, Mako.

 

 

האיים הקנריים

ארבעה שבועות בילינו באיים הקנריים: מטנריף, דרך גראן קנריה, לפוארטוונטורה ובסוף ללנזרוטה. על שלושה מתוך הארבעה שביקרתי בהם – אלו שאהבתי במיוחד – כתבתי לערוץ החופש של Mako. על טנריף המגוון, על פוארטוונטורה היפהפה ועל לנזרוטה המסקרן.

 

 

 

 

 

פסטיבל האש בוולנסיה

48 שעות של רעש אינסופי: זיקוקים, נפצים, שיכורים. מזל שהגענו בחמישי אחרי הצהריים, כך שלא היינו צריכות לעבוד. מזל שברחנו לפני שהתחילה המסיבה האמיתית של ה-Las Fallas (פסטיבל האש) בוולנסיה.

 

 

 

 

 

פירנצה, אהובתי הטוסקנית

לא קל לכתוב על עיר שאין מילים לתאר את יופייה. שלושה חודשים בפירנצה עברו חלפו כהרף עין, ופעם בשבוע אני מתגעגעת לריבוליטה, לקתדרלה, לנהר הארנו ולשפע המנות עם הטרטופו.

הכתבה פורסמה בערוץ החופש, Mako.