סנטה קרוז, טנריף

אז מה יש לעשות בבירת האי הקנרי הגדול ביותר? ומי הניח ארגז של תנובה על גג אחד הבתים?

תודו שלא ידעתם שהאיים הקנריים נקראים כך על שם כלבים

עיר הבירה של טנריף (Tenerife) היא סנטה קרוז (Santa Cruz), ולמרות שאין בה אפילו חוף אחד לרפואה, שווה לבלות בה יומיים או שלושה, ויש מה לראות.

אחרי שעות ארוכות של שדות תעופה וטיסות, הגענו למלון המפוקפק והזול שהזמנו לעצמנו. שירה, שבאה איתנו מזאגרב, הלכה לישון, ואנחנו הלכנו לבדוק אם קורה משהו בעיר הזו אחרי 23:00 בלילה. שני רחובות מהמלון מצאנו בר על סף סגירה, אבל איש חביב ששתה קולה שכנע את הבעלים, מנולו, להגיש לנו בירה אחת. אחרי שהתברר לו שלפני חצי שעה הגענו לעיר, הרווחנו לעצמנו את הזכות לבירה נוספת, והאיש גם קנה לנו שני ורדים מהסיני התורן. לא הצלחתי למצוא את הכתובת המדוייקת, אבל הצילום הזה יכול לעשות את העבודה:

המקום של מנולו זה ההוא עם הכסאות בחוץ. כתובת: Calle Patricio Estevanez

ביום וחצי הנוספים ששהינו בעיר, מצאנו שיש בה כמה מקומות מופלאים במיוחד. הכל מתחיל בעיני במרכז המידע לתייר, נקודת חובה לכל מי שרוצה להשיג מפה טובה וקצת מידע מיותר, אבל במקרה הזה לא זו הייתה הסיבה. מרכז המידע נמצא בכיכר אספניה (Plaza de España), אשר תוכננה על ידי הרצוג ודה מרון. העיצוב של הכיכר כל כך מקסים: בריכה עצומה במרכז הכיכר, משקיפה על הטיילת, והמקום כולו מזכיר מעין חוף גדול ופתוח. בשני ביתנים שנמצאים משני צידי הכיכר שוכנים בית קפה קטן ומרכז המידע, בתוך מבנים מכוסים בצמחייה ירוקה – כמו זו שנמצאת בהרי האי.

פלאזה דה אספניה

זה לא המקום היחיד שתוכנן על ידי המשרד, וגם מוזיאון האמנות בעיר (TEA Tenerife Espacio de las Artes), שכולל גם מסעדה וספריה הפתוחה 24 שעות ביממה, נבנה על ידם.

גם האדריכל הספרדי, סנטיאגו קלטרווה (Santiago Calatrava) תרם לחזות העכשווית של העיר, למרבה שמחתי – לא עוד גשר מיתרים – כי אם את האודיטוריום של טנריף. מבנה הבטון הענק נדמה כמו נחשול ענק המאיים לבלוע את העיר, ומחוצה לו נמצאת רחבה ענקית סחופת רוחות, שאפשר לשבת ולהשקיף בה על הים.

סנטה קרוז ממש קטנה, ובעיקרון אפשר לסיים אותה בחצי יום של הליכה טובה. אבל אם אתם לא ממהרים לשום מקום, תנו לה עוד כמה ימים ונהגו כמו המקומיים, אל תמהרו לשום מקום, ובסוף תגיעו לשם. יש בה מלא צבעים, בניינים מצחיקים, גינות ירוקות, ומלא מקומות לשבת לרגע ולנוח.

ובסוף צריך גם לאכול משהו, אחרת מה הטעם? יש שני מקומות שאהבנו במיוחד בעיר. המסעדה הראשונה, קפה אטלנטיקו (Café Atlántico) היא מקומית מסורתית, נראית כמו עוד מלכודת תיירים, אבל רחוקה מזה מאוד.

המקום השני CORTXO Gastrobar, קצת יותר עכשווי, ומגיש מנות טאפאס ענקיות ומעניינות.

רוצים המלצות נוספות לטנריף? מזל שהכנתי מבעוד מועד כתבה שלמה בנושא.