אחד הדברים שהכי משמחים אותי זה להיות במקום שאני אוהבת, ולהצליח לכתוב עליו גם לפרנסתי. בעמוד הזה מרוכזות כמה כתבות שלי שאני אוהבת במיוחד, שפורסמו בשנים האחרונות באתר Mako ובמגזין נישה.

מבית מטבחיים למרכז קהילתי

המטדרו

המטדרו

את המטדרו במדריד גיליתי כשחיינו שלושה חודשים בבירת ספרד, בפברואר-מאי 2013. בנייתו של מרכז התרבות והקהילה עדיין לא הושלמה אז, אך בביקור האחרון שלי (אוקטובר 2014), שמחתי לראות שהוא הרבה יותר שוקק חיים.

בצמוד אליו נמצא פארק הריו, אבל עליו כבר סיפרתי לכם בעבר.

הכתבה פורסמה במגזין נישה.

 

 

 

מבית כלא לבית דירות

צילום: Davide Virdis

צילום: Davide Virdis

את לה מורטה בפירנצה לא היה לנו קל למצוא, לא בביקור הראשון ולא בביקור השני. מתחם הדירות והאמנות, השוכן במבנה של בית כלא לשעבר, ממוקם בכתובת מאוד ברורה, אך משהו בצורתו תמיד גרם לנו להקיף אותו שבע פעמים עד שמצאנו את הפתח הנכון.

הכתבה פורסמה במגזין נישה.

 

 

 

 

הרצוג ודה מרון

CIMG0093

קאישה פורום ,מדריד

לא בכל המבנים של הרצוג ודה מרון יצא לי לבקר. עדיין. על חלק מאלו שראיתי ועל אחרים שאולי עוד אראה כתבתי פה. וגם בפוסט על סנטה קרוז, טנריף.

הכתבה פורסמה בערוץ החופש, Mako.

 

 

 

 

 

סרביה, אהובתי בעולם השלישי

בניין הפרלמנט, בלגרד

בניין הפרלמנט, בלגרד

אף אחד לא מבין למה אני כל כך אוהבת את בלגרד, אבל בעיר הזו אני מרגישה בבית.  אולי מה שהכי מקסים אותי בה זו העובדה שהיא עוד קצת תקועה במקום, אי שם בשנות ה-90׳ של אחרי ההפצצות, ומי שיבוא אליה בעוד עשור או שניים יוכל רק לשמוע על הימים הללו.

זאת ועוד, במרחק שעתיים נסיעה ממנה שוכנת נובי סאד, עיר קטנה ומקסימה שמצאנו את עצמנו מבלות בה שבועיים.

על בלגרד, אבל גם על וינה, ורשה, פורטו, מדריד וטרייסטה – כתבתי פה.

הכתבות פורסמו בערוץ החופש, Mako.

 

 

האיים הקנריים

פלאזה דה אספניה

פלאזה דה אספניה

ארבעה שבועות בילינו באיים הקנריים: מטנריף, דרך גראן קנריה, לפוארטוונטורה ובסוף ללנזרוטה. על שלושה מתוך הארבעה שביקרתי בהם – אלו שאהבתי במיוחד – כתבתי לערוץ החופש של Mako. על טנריף המגוון, על פוארטוונטורה היפהפה ועל לנזרוטה המסקרן.

 

 

 

 

 

פסטיבל האש בוולנסיה

עצים שהחלטתי לקרוא להם עצי באובב

בפארק של ולנסיה

48 שעות של רעש אינסופי: זיקוקים, נפצים, שיכורים. מזל שהגענו בחמישי אחרי הצהריים, כך שלא היינו צריכות לעבוד. מזל שברחנו לפני שהתחילה המסיבה האמיתית של ה-Las Fallas (פסטיבל האש) בוולנסיה.

 

 

 

 

 

פירנצה, אהובתי הטוסקנית

פונטה וקיו, פירנצה

הפונטה וקיו

לא קל לכתוב על עיר שאין מילים לתאר את יופייה. שלושה חודשים בפירנצה עברו חלפו כהרף עין, ופעם בשבוע אני מתגעגעת לריבוליטה, לקתדרלה, לנהר הארנו ולשפע המנות עם הטרטופו.

הכתבה פורסמה בערוץ החופש, Mako.